בעת ההכשה הארס מוזרק לגוף באמצעות שיניים חלולות ומשם מפוזר מקומית ברקמה ודרך כלי הדם לכל הגוף. לכן, לרוב נראה בהתחלה נפיחות מקומית ובהמשך את ההשפעות הנרחבות של הארס על כל הגוף.
הכלב/חתול שלי הוכש, מה לעשות?
לא לנסות להתקרב לנחש על מנת לזהותו. הטיפול זהה ברובו ללא תלות בזהות הנחש המכיש.
לא לנסות לשים חסמי עורקים ושיטות שונות לעצירת התפשטות הארס. אלו רק יגבירו את הנזק!
להגיע במהירות לווטרינר, במינימום לחץ לבעל החיים.
מתי נחשוד בהכשה?
כאשר רואים את הנחש – אין מקום לספק.
כאשר בעל החיים מסתובב באופן חופשי או תוחב את אפו בשיחים תוך כדי טיול לא נראה את הנחש, אך לעיתים נוכל לראות את פצעי החדירה של השיניים ושטפי דם בעור. לא תמיד ניתן למצוא את הפצעים בתוך הפרווה ולכן אין בהיעדרם לשלול הכשה. תוך זמן קצר תופיע נפיחות מקומית שהולכת ומתפתחת (כאמור, כלבים לרוב מוכשים בפנים, חתולים ברגליים). לפעמים בע”ח יפגין גם סימנים של כאב וחוסר מנוחה.
מה הווטרינר בודק במרפאה ומהם הסיכונים?
אנו נחפש את פצעי ההכשה ונעריך את חומרת המצב ע”י בדיקה כללית. נערוך בדיקות דם מקיפות, ובהמשך מעקב אינטנסיבי אחרי רמת הנפיחות (נפיחות באזור הפנים והצוואר עלולה לגרום לחנק אם אינה מטופלת בזמן), החלבון בדם, צמיגות הדם, קרישת דם ועוד.
איך מטפלים?
הטיפול מורכב ותלוי בחומרת ההכשה ובסיבוכים שנגרמו למערכות הגוף השונות של הכלב/חתול.
הטיפול הראשוני כולל שיכוך כאבים, אנטיביוטיקה לטיפול בזיהום, זריקות למניעת נפיחות ותגובה אלרגית, ועירוי נוזלים לווריד. במקרה הצורך ניתן פלסמה (מרכיב דם הכולל חומרי קרישה שונים). לעיתים יש צורך לתת נסיוב ש”תופס” את המרכיבים השונים בארס הנחש ומנטרל אותם. טיפול זה נשמר למקרים הקשים במיוחד.
הסיכויים לשרוד הכשת נחש תלויים בגורמים שונים: זמן ההגעה לווטרינר, מיקום ההכשה, כמות וריכוז הארס, העונה בשנה, גיל בע”ח, גודל בע”ח ועוד. יחד עם זאת, עם טיפול רפואי הולם, יש סיכוי טוב לשרוד. לכן, בכל מקרה של חשד להכשת נחש של הכלב או החתול יש לפנות באופן מידי לעזרה רפואית.