על חתולים, אוכל ומה שביניהם או למה צום ממושך מסוכן בחתולים

לחתולים יש נטייה לאבד את התיאבון כשהם חולים. במצב זה, אין לגוף אנרגיה זמינה לביצוע הפעולות החיוניות לקיומו והם יכולים לסבול מבעיות בכבד ובשאר חלקי הגוף 
כאשר החתול לא אוכל אין לגוף אנרגיה זמינה לביצוע הפעולות החיוניות לקיומו והוא מתחיל להשתמש במאגרי פחמימות שקיימים בכבד. בחתולים, מאגרים אלו קטנים ונגמרים במהירות רבה. לכן, הגוף מתחיל לפרק שומנים ול”הסיעם” מרקמת השומן שנמצאת במקומות שונים בגוף לכבד.
בכבד מתרחש עיבוד של השומנים לחומרים שמשמשים כמקור אנרגיה זמין לפעולות הקיום. אצל חתולים תהליך זה גורם להשתמנות הכבד (hepatic lipidosis) ולנזק בלתי הפיך לרקמת הכבד.
פגיעה כבדית זו מכניסה את החתול למעגל קסמים של פגיעה קשה עוד יותר בתאבון, שמחמירה את ההשתמנות.
חתול כזה, ללא טיפול אגרסיבי שתכופות כולל החדרת צינור קיבה, לא ישרוד.
חתולים שמנים, הם מלכתחילה בסיכון גבוה יותר ואצלם תהליך השתמנות הכבד בעקבות צום, הוא חזק ומהיר יותר!
הנזק לכבד נגרם רק בשל הצום, ללא קשר לסיבה הראשונית בגללה הפסיק החתול לאכול. לעיתים די במחלה קלה יחסית כדי לגרום לאבדן התיאבון. בנוסף לכך, לרוע המזל די בצום של ימים בודדים כדי להכניס את החתול ל”מעגל הקסמים” הנ”ל.
לכן, חתול שלא אוכל כלל ומסרב גם למזון טעים, חשוב להביאו למרפאה ולא לחכות מספר ימים, במיוחד אם מדובר בחתול מכובד ושמן. אנחנו נדריך אתכם לגבי שיטות האכלה שונות.

הסיפור של ג’ינג’ר:
ג’ינג’ר, חתול מפואר ועצום מימדים בן שלוש, הגיע למרפאתנו בתלונה על ירידה בתאבון. בבדיקה גופנית לא נמצאו ממצאים חריגים. בבדיקות דם הופיעו שינויים קלים בלבד. הבעלים התבקשו לעודד אכילה ולבוא שוב כעבור מספר ימים. ג’ינג’ר מאד לא חיבב את ניסיונות ההאכלה ולבסוף סירב להכניס לפיו מזון כלשהוא. כעבור כשבוע, בדיקות דם הראו שנגרמה פגיעה בכבד. בעליו של ג’ינג’ר נסעו איתו לבית החולים הוטרינרי בבית דגן ושם אושש החשד שהכבד הפך לשומני. ג’ינג’ר הורדם והוכנס לקיבתו צינור הזנה מיוחד. לאחר מכן, במשך חודש וחצי (!) ג’ינג’ר הוזן דרך הצינור כל מס’ שעות, עד שבהדרגה הואיל לטעום מס’ גרגרים של מזון טעים במיוחד. כיום, ג’ינג’ר חזר לעצמו והוא שב למלוך על הבית.

הריון והמלטה אצל כלבות

הריון של כלבה נמשך בממוצע 65 יום מההזדווגות. ניתן לוודא שהכלבה בהריון כחודש לאחר הזיווג, בעזרת אולטסאונד או מישוש בטני.
הריון וההמלטה הם תהליך טבעי שלרוב מתרחש ללא בעיות ואינו מצריך את התערבותנו.
תזונה
בתחילת ההריון הכלבה אינה זקוקה לתוספת מזון ויש להמנע מ”פיטום” יתר היכולים להביא לעודף משקל שעלולים להקשות על ההמלטה. 
בשליש האחרון של ההריון, מתרחשת רוב גדילת העוברים ואז יש להעביר את הכלבה למזון גורים שהוא עשיר יותר. מומלץ להמשיך להאכיל במזון זה את הכלבה גם במהלך ההנקה, תקופה שגם היא מאופיינת בדרישות אנרגטיות גבוהות. בשל הנפח הרב שתופס הרחם עמוס הגורים, לעיתים הכלבות נוטות לאכול מעט ואז יש להעדיף ארוחות קטנות ותכופות. אין צורך, והדבר עלול אף להזיק, לתת כדורי סידן במהלך ההריון.

אזור ההמלטה
לקראת ההמלטה יש לסדר לכלבה ארגז המלטה: אזור מרופד וחמים, באזור שקט ו”חבוי” בבית שאין לבעלי חיים אחרים גישה אליו למניעת סטרס. רצוי להכין גם אמצעי חימום, מנורה עדיפה על תנור/מפזר חום. ניתן להשתמש גם בכריות חימום מגומי (“של סבתות”) עטופות היטב במגבת למניעת כוויות.

הכנה להמלטה
בשלב הראשון, אשר נמשך 6-12 שעות, מתרחשת ההכנה להמלטה. הכלבה עלולה להיות חסרת מנוחה ולחוצה ולסרב לאכול אפילו מזון טעים. לעיתים רואים גם הפרשות וגינליות, טפטוף חלב מהפטמות, רעד, השתנות קצרות ותכופות וליקוק איבר המין. בשלב זה ברוב הכלבות טמפרטורת הגוף צונחת במעלה אחת. לכן, על מנת לזהות את השלב, כשבוע לפני המועד המשוער, מומלץ למדוד חום פעם ביום בשעה קבועה (מכניסים מדחום, רצוי דיגיטלי, לטוסיק).

ההמלטה עצמה
בשלב זה מתרחשים הצירים ויציאת הגורים לאוויר העולם. הכלבה נשכבת על הצד וניתן לראות התכווצויות של הבטן. הגורים יוצאים במרווחי זמן של 30-60 דקות. אם הכלבה מתאמצת יותר מחצי שעה ולא יוצא גור, יש ליצור איתנו קשר, שכן יתכן ויש גור תקוע.
הגורים יוצאים כשהם עטופים בשקים העובריים. הכלבה פותחת את השקים בשיניה, ומלקקת את הגורים, דבר שעוזר להמרצת הנשימה. הכלבה גם מנתקת את חבל הטבור.
במידה והכלבה לא עוזרת לגורים, יש להוציא אותם מהשקים, לנגב את ההפרשות מאזור הפה שלהם, ולשפשף אותם במגבת, עד להתחלת נשימה, לנתק את חבל הטבור (לעשות קשר 2.5 ס”מ מהטבור, ולחתוך אחריו) ואז לדאוג לחימום הגורים.
אין להפוך או לטלטל את הגורים!
השיליה של כל גור יוצאת 5-15 דקות אחריו. רוב הגורים יוצאים כשהראש קדימה והבטן למטה, אולם אצל שליש מהגורים, חלקם האחורי יוצא קודם.
תוך 4 שעות מרגע לידתם, הגורים אמורים להתחיל לינוק.
לאחר ההמלטה נמשכות הפרשות וואגינליות למשך כשבועיים. בנוסף יכולה להופיע נשירת פרווה משמעותית.
במהלך ההריון אין לחשוף את הכלבה לכימיקלים, חומרי הדברה, תרופות וכו’. יש להמנע גם ממתן חיסונים.

מצבים שמחייבים יצירת קשר עם המרפאה:
· הפרשות מאיבר המין במהלך ההריון
· הכלבה מתחילה לשתות כמויות חריגות ולתת שתן בתכיפות גבוהה
· עברו מעל 30 דק’ מאז הגור האחרון והכלבה לוחצת לללא תוצאות
· הכלבה רועדת באופן קשה ולא רצוני לאחר ההמלטה

תזונת כלבים וחתולים

שוקולד באמת גורם לתולעים אצל כלבים? האם כדאי לתת להם עצמות? ומה מומלץ לאכול בחורף?
בואו נעשה סדר – מה כדאי ומה לא כדאי לתת לחיות המחמד שלנו לאכול
עצמות
יש להמנע מלתת לכלב עצמות – הן יכולות לגרום לאבני צואה, חסימות מעיים ועצמות תקועות בפה.

מאכלים רעילים
מאכלים רעילים שיש להמנע מהם: בצל, שום, אבוקדו, שוקולד מריר, אגוזי מקדמיה וענבים. לרשימה המלאה בקישור זה

אוכל מבושל
ניתן לתת מידי פעם: פסטה, תפוחי אדמה, עוף בלי עצמות ירקות מבושלים ואפילו לחם אך אנחנו לא ממליצים מאחר ויש במזון של הכלבים את כל הויטמנים ומה שהם צריכים לקבל

מוצרי חלב
בכמות גדולה יכולים לגרום לצואה רכה עד שילשול, ולהקאות

ממתקים
בניגוד לדעה הרווחת – מתוק לא גורם להווצרות תולעים, אך אינו מומלץ

תזונת כלבים בחורף 
חיות מחמד ששוהות בחוץ, משתמשות בהרבה אנרגיה כדי לשמור על חום גופן. לכן הן זקוקות לכמויות גדולות יותר של מזון. כלבים וחתולים שחיים בבית לא אמורים לאכול יותר בחורף כי הם נהנים מטמפרטורת החדר ולא צריכים לחמם את עצמם.
גם בחורף, כמו בקיץ, יש להקפיד על שתיה מרובה וזמינות של מים טריים.
 
מוזמנים תמיד להתייעץ איתנו במרפאה.

אמא, אבא אני רוצה כלב!

הילדים לוחצים ובעצם כלבים הם חמודים והילדים הבטיחו שהם יטפלו בעצמם.. אבל.. אימוץ כלב הוא לא עניין של מה בכך.. וקודם כל כדאי לכם לבדוק האם מתאים לכם לאמץ כלב.
יש מספר דברים שכדאי לקחת בחשבון לפני צירוף הולך על ארבע למשפחה:
* כלב זקוק לטיפול ולא די לו באוכל ומים. ללא תשומת לב, חום ואהבה הכלב יהיה אומלל. 
* קחו בחשבון שהילדים מתכוונים במלוא הלהט לכל מילה שאמרו ועפ”י ניסיוננו, רוב הילדים באמת מטפלים היטב בכלב, מאכילים ומוצאים לטייל במשך היומיים-שלושה הראשונים. ואחר כך.. זה יפול עליכם..
* עלויות >> אחזקת כלב כרוכה בעלויות לא מעטות: מזון מיוחד לכלבים, חיסונים, טיפול מונע נגד תולעים וחומרים נגד פרעושים וקרציות, לעיתים עיקור או סירוס ובמידת הצורך טיפול במחלות.
* אימוץ כלב הינה התחייבות לכעשר שנים. אם הבן התיכוניסט מאמץ כלב ובעוד שנתיים יתגייס לצבא ולא יהיה מי שיטפל בכלב, תהיו בבעיה..
לסיכום – אנחנו מאוד מעודדים אימוץ כלבים אך אחזקת כלב כרוכה בעלויות לא מעטות ובהקדשת זמן לטיפול בו. חישבו ברצינות לפני שתאמצו כלב האם מתאימה לכם כזו מחויבות, מאחר ומסירת כלב לאחר תקופה קצרה הינה קשה וטראומטית לכלב ולילדים..
אם התשובה היא כן, מצפה לכם חוויה נפלאה מלאה בשמחה וקשקושי זנב לכל החיים

לחסן או לא לחסן? בטח שכן!

קיימות מספר מחלות קשות שעלולות להדביק את חיות המחמד שלכם. מחלות אלו אינן נדירות ולצערנו אנו נתקלים בהן מידי פעם. את רובן ניתן למנוע באמצעות חיסונים.
חיסוני גורים
גורים רגישים במיוחד ועלולים לחלות בצורה קשה במחלה שתגרום לסימנים קלים בלבד בחיה הבוגרת. החיסון הראשון שהגור מקבל בחייו, לא הופך אותו למחוסן באופן מלא, ולכן חשוב להימנע מלחשוף אותו לחיות בוגרות עד שבוע לאחר החיסון השני בסדרה. חשוב לתת את החיסונים בזמן על מנת שגופו של הגור יגיב לחיסון באופן אופטימלי. תחילה מאוחרת מידי של סדרת החיסונים, מגבירה את הסיכון לחלות. על מנת להקל עליכם לזכור את מועדי החיסונים, לאחר החיסון הראשון, אנו נשלח תזכורות לחיסונים הבאים בסדרה. יש לציין שלחיסון הכלבת הראשון בחיי הגור אין באפשרותנו לשלוח תזכורת.

נגד מה מחסנים ומתי:
כלבים:
גיל 6 שבועות – משובע ראשון +תילוע
גיל 9 שבועות – משובע שני
גיל 12 שבועות – כלבת
גיל 14 שבועות – משובע שלישי
חתולים:
גיל 6 שבועות – מרובע ראשון+תילוע
גיל 9 שבועות – מרובע שני
גיל 12 שבועות – כלבת

חיסונים לכלבים
חיסון כלבת
מחלה ויראלית קטלנית שעלולה לפגוע בל היונקים, כולל כלבים, חתולים ובני אדם. המחלה גורמת לפגיעה במערכת העצבים המרכזית, ומרגע הופעת סימני המחלה לא ניתן להציל את החיה מתמותה ממנה. קיימת חובה לחסן נגד נגיף זה עפ”י החוק, בפעם הראשונה בגיל 3-6 חודשים ובהמשך החיים פעם בשנה. למרות שהחוק אינו מחייב זאת, אנו ממליצים בחום לחסן נגד כלבת גם חתולים שיוצאים מהבית.
חיסון משובע
חיסון זה מכיל מחסן מפני 7 מחלות שונות בזריקה אחת:
1. פרוו (Canine Parvovirus) – מחלה ויראלית הפוגעת במערכת העיכול וגורמת לשלשולים והקאות, תכופות דמיים. הכלב הופך אפטי, מסרב לאכול ולשתות ועלול למות מהתייבשות.
2. כלבלבת (Canine Distemper virus) – מחלה ויראלית שפוגעת במערכת העצבים וגורמת לרעידות שרירים בלתי רצוניות, יבבות ולמוות. בין היתר גורמת גם לשלשולים, נזלת ודלקת ריאות.
3. דלקת כבד נגיפית (Canine Infectious Hepatitis) – מחלה ויראלית הגורמת לכשל כבד ומלווה בחום גבוה, דימומים, פגיעה בעיניים ועוד.
4. עכברת סוג 1 (leptospirosis) – מחלה חיידקית קטלנית הגורמת לפגיעה בכבד ולצהבת
5. עכברת סוג 2 (leptospirosis) – מחלה חיידקית קטלנית הגורמת לפגיעה בכליות.
6. פאראינפלואנזה – מחלה נגיפית הפוגעת בדרכי הנשימה וגורמת לשיעול ולנזלת.
7. קורונה – וירוס הפוגע במערכת העיכול וגורם לשלולים.
חיסון נגד שעלת המכלאות (kennel cough)
מחלה נפוצה ומדבקת מאד הגורמת לשיעול טורדני. חשוב לחסן נגדה בעיקר כלבים שעומדים להכנס לפנסיון, הסגר, תערוכה או כל ארוע אחר בו יפגשו כלבים רבים. חיסון זה ניתן פעם ב 6 חודשים.
יש לציין שגם כלב או חתול בוגרים עלולים לחלות במחלות אלו ולכן חשוב לחסן את החיה מידי שנה ולא רק גורים.

חיסונים לחתולים
חיסון מרובע
זהו תרכיב משולב נגד מס’ מחלות נפוצות הפוגעות בחתולים. חתולים עלולים להדבק במחלות אלו בכל גיל ולא רק כשהם גורים. החיסון מחסן נגד:
1. חתלתלת – מחלה נגיפית קטלנית הגורמת לשלשולים קשים והקאות, דיכוי של מערכת החיסון ותכופות למוות. לינק לקובץ על המחלה בלחיצה על המילה חתלתלת
2. קליצי וירוס – מחלה נגיפית הגורמת לפגיעה במערכת הנשימה העליונה. גורמת לשיעול, עיטוש והפרשות מהאף והעיניים וכן לפצעים בחלל הפה ובלשון.
3. רינוטרכאיטיס – מחלה נגיפית קשה הפוגעת בדרכי הנשימה וגורמת להפרשות מהאף ולדלקת עיניים. תכופות מופיע גם חום גבוה ודלקת ריאות.
4. כלמידיה – מחלה חיידקית הגורמת לדלקת עיניים קשה שעלולה להוביל לאובדן הראיה, בעיקר בגורים. נפוצה במיוחד בחתולי רחוב.
איידס- FIV
מחלה ויראלית שאינה מדבקת לבני אדם. המחלה גורמת לדיכוי מערכת החיסון ומובילה לבסוף למות החתול ממחלות שונות.

כל מה שרציתם לדעת על קדחת קרציות

עם בוא הקיץ, מלבד העליה בחום (ואולי בגללה..) עולה גם השכיחות לקדחת הקרציות אצל כלבים.
אז מה זה קדחת הקרציות ואיך היא מתבטאת? כיצד מאבחנים ואיך מטפלים? והאם ניתן למנוע אותה?
מה זה?
הקדחת נגרמת ע”י טפיל דם שנקרא ארליכיה, ומועבר לכלבים ע”י קרציות. טפיל זה אינו מועבר לבני אדם, וכלב חולה אינו מדבק.כיצד מתבטאת המחלה בכלבים?
אפטיה ועייפות
חום גבוה
חוסר תיאבון
בלוטות לימפה מוגדלות
דימום מהאף, נקודות אדומות קטנות (דימומים מתחת לעור) במקומות ללא שיער או על החניכיים

כיצד מאבחנים קדחת קרציות?
אבחון המחלה נעשה ע”י וטרינר, לפי הסימפטומים שמראה הכלב ועל פי בדיקות דם (ספירת דם ובדיקה לגילוי נוגדנים לטפיל הארליכיה בדם).

האם ניתן לטפל בקדחת קרציות?
קדחת הקרציות ניתנת לטיפול כאשר היא מאובחנת בשלבים הראשונים של המחלה. הטיפול חייב להיעשות ע”י וטרינר, וכולל אנטיביוטיקה בשם דוקסילין, ולעיתים סטרואידים. אם הכלב נמצא במצב קשה ייתכן והוא יהיה זקוק לטיפול נוסף כגון: עירוי נוזלים ובמקרים קשים אף עירוי דם. כלבים אשר לא טופלו כאשר חלו בשלב הראשון עלולים להגיע לשלב הכרוני של המחלה. בשלב זה רוב הכלבים אינם מגיבים לטיפול והמחלה עלולה להסתיים במוות.

כיצד מונעים הידבקות של כלבים בקדחת קרציות?
לצערנו לא קיים חיסון כנגד קדחת הקרציות. גם כלב אשר חלה בעבר אינו מחוסן כנגד הידבקות נוספת. הדרך היעילה ביותר למנוע הידבקות במחלה היא למנוע חשיפה של הכלב לקרציות שמעבירות את הטפיל. יש לעשות זאת ע”י שימוש סדיר בחומר נגד קרציות בצורת קולר, ריסוס או טיפות בהתאם להמלצת הווטרינר. לעיתים, בסביבה הנגועה בקרציות, יש להזמין מדביר.

זהירות נחש! כל מה שחשוב לדעת על הכשת נחש אצל חיות

באביב ובקיץ נחשי הצפע מתעוררים משנת החורף, ומוכנים לפעולה עם מלאי ארס מחודש. איך נזהרים? איך מזהים הכשת נחש? מה עושים במקרה של הכשה ואיך ניתן לטפל בה?
הנחשים מסתתרים בד”כ בשיחים וצמחיה, וכאשר הכלב מרחרח, הם מכישים. חתולים יודעים “לשחק” עם נחשים, אך לעיתים הם לא מספיק זריזים, ומוכשים ברגליים בד”כ. רוב ההכשות שאנו נתקלים בהם מתרחשות בטיולי בין הערביים.

בעת ההכשה הארס מוזרק לגוף באמצעות שיניים חלולות ומשם מפוזר מקומית ברקמה ודרך כלי הדם לכל הגוף. לכן, לרוב נראה בהתחלה נפיחות מקומית ובהמשך את ההשפעות הנרחבות של הארס על כל הגוף.

הכלב/חתול שלי הוכש, מה לעשות?
לא לנסות להתקרב לנחש על מנת לזהותו. הטיפול זהה ברובו ללא תלות בזהות הנחש המכיש.
לא לנסות לשים חסמי עורקים ושיטות שונות לעצירת התפשטות הארס. אלו רק יגבירו את הנזק!
להגיע במהירות לווטרינר, במינימום לחץ לבעל החיים.

מתי נחשוד בהכשה? 
כאשר רואים את הנחש – אין מקום לספק.
כאשר בעל החיים מסתובב באופן חופשי או תוחב את אפו בשיחים תוך כדי טיול לא נראה את הנחש, אך לעיתים נוכל לראות את פצעי החדירה של השיניים ושטפי דם בעור. לא תמיד ניתן למצוא את הפצעים בתוך הפרווה ולכן אין בהיעדרם לשלול הכשה. תוך זמן קצר תופיע נפיחות מקומית שהולכת ומתפתחת (כאמור, כלבים לרוב מוכשים בפנים, חתולים ברגליים). לפעמים בע”ח יפגין גם סימנים של כאב וחוסר מנוחה.

מה הווטרינר בודק במרפאה ומהם הסיכונים? 
אנו נחפש את פצעי ההכשה ונעריך את חומרת המצב ע”י בדיקה כללית. נערוך בדיקות דם מקיפות, ובהמשך מעקב אינטנסיבי אחרי רמת הנפיחות (נפיחות באזור הפנים והצוואר עלולה לגרום לחנק אם אינה מטופלת בזמן), החלבון בדם, צמיגות הדם, קרישת דם ועוד.

איך מטפלים?
הטיפול מורכב ותלוי בחומרת ההכשה ובסיבוכים שנגרמו למערכות הגוף השונות של הכלב/חתול.
הטיפול הראשוני כולל שיכוך כאבים, אנטיביוטיקה לטיפול בזיהום, זריקות למניעת נפיחות ותגובה אלרגית, ועירוי נוזלים לווריד. במקרה הצורך ניתן פלסמה (מרכיב דם הכולל חומרי קרישה שונים). לעיתים יש צורך לתת נסיוב ש”תופס” את המרכיבים השונים בארס הנחש ומנטרל אותם. טיפול זה נשמר למקרים הקשים במיוחד.
הסיכויים לשרוד הכשת נחש תלויים בגורמים שונים: זמן ההגעה לווטרינר, מיקום ההכשה, כמות וריכוז הארס, העונה בשנה, גיל בע”ח, גודל בע”ח ועוד. יחד עם זאת, עם טיפול רפואי הולם, יש סיכוי טוב לשרוד. לכן, בכל מקרה של חשד להכשת נחש של הכלב או החתול יש לפנות באופן מידי לעזרה רפואית.